בית''ר ירושלים מציגה: שפיות זמנית
 האיש הנכון בזמן הנכון. אורי אביטל גונן הוא אמנם צפוני, אבל בית"ר ירושלים חשובה לו. הוא אופטימי
מאת: אביטל גונן, תאריך: 04/07/2010 - 00:46
בעשור האחרון עברה בית"ר ירושלים רכבת הרים ניהולית. זה החל בגד זאבי המסתורי, דרך קבוצת פניג'ל הרגשנית, הגיע לשיאו בראוותנות של גאידמק והסתיים בקול ענות חלושה עם גומא האומלל.
לא צריך להיות כלכלן מומחה כדי לדעת שניתן היה להגיע לאותם הישגים ממש, בהרבה פחות כסף. גרשון, זנדברג ועידן טל מעולם לא היו שווים את הסכומים המופרכים שקיבלו והפכו לנטל כלכלי לתקופה ארוכה.
כל זה כידוע נגמר. בית"ר צריכה עכשיו לחזור לניהול שפוי. הוותיקים זוכרים שלפני הטירוף הגדול, הייתה בית"ר הקבוצה שידעה להביא את הזרים הטובים ביותר בליגה, במחירי מציאה. שמות כמו גרשנייב, טרטיאק, שאלוי ופישונט הם ההוכחה שלא חייבים זר בחצי מיליון יורו, כדי לקבל תפוקה טובה ולהעמיד קבוצה ראויה. הרי מבחינת ישראלים צעירים, בית"ר מפוצצת בכשרונות.
צריך עכשיו להוסיף שלושה או ארבעה זרים יציבים במחיר סביר, שיאזנו את הקבוצה ויבנו תלכיד אשר ירוץ כמה שנים. זאת אולי לא תהיה קבוצה בסדר הגודל של מכבי, הפועל או חיפה - אבל היא בהחלט יכולה להוות גורם משמעותי בצמרת, כמו בני יהודה ואשדוד.
לקנות כל מה שזז במיליונים כמו ארקדי, ואח"כ לאסוף את השברים בקיץ, כמו שעושה קורנפיין כבר עונה שנייה ברציפות - זאת חוכמה קטנה מאוד, שמחירה יקר ונזקה גדול.
מינויו של אורי מלמיליאן כמאמן דווקא בתקופה הזאת, יכול וצריך להחזיר את השפיות לבית וגן. כמי שאימן בקבוצות דלות תקציב, ויודע לנצלו היטב ומאידך זוכר את בית"ר בימי גדולתה, אבל גם בימים שלצ'קים לא היה - אין לי ספק שאורי הוא בדיוק האיש שיחזיר את בית"ר לקרקע המציאות.
מציאות שתהיה אולי פחות נוצצת, אבל לא דלה בכדורגל טוב.
|