לא משנה כמה נזלזל בנבחרת לטביה, היא כבר הגיעה לטורניר היורו, עליו אנחנו עדיין ממשיכים לחלום.

על אף שהיה לה עבר די מרשים טרם סיפוחה לברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה בשנת 1940, גם המדינה הבלטית החלה את דרכה מחדש רק לאחר נפילת קיר הברזל הקומוניסטי.

ההתאחדות הלטבית הוקמה מחדש בשנת 1992. בשנת 2004 הגיע, כאמור, ההישג הגדול של הנבחרת שהצליחה להקדים את פולין בבית המוקדמות ולעבור את טורקיה בפלייאוף על מנת להעפיל במפתיע להעפיל ליורו 2004 בפורטוגל. שם הוגרלה הנבחרת לבית המוות עם גרמניה, הולנד וצ'כיה. על הצ'כים הם הובילו במחצית 0-1, לפני שהפסידו 2-1, מול ההולנדים הם הובסו 3-0 אבל הנקודה המפתיעה הגיעה עם התיקו אפס מול גרמניה.


הנבחרת של פרננדז באימון. אפרי אבל לא פשוט (צילום: עדי אבישי)

הכוכב הגדול של הנבחרת הוא מאריס ורפקובסקיס שמשחק בארגוטליס היוונית (הוא גם זה שכבש את השער היחיד ללטבים ביורו 2004). כך או כך, אסור לשכוח שרק בקמפיין המוקדמות האחרון הקדימו הלטבים את ישראל כשסיימו במקום השלישי אחרי שכפו 1-1 בריגה בדקה התשעים וניצחו 0-1 את החניכים של דרור קשטן ברמת גן.

יוון היא, על פניו, היריבה העיקרית של ישראל על הסגנות הבית.

למרות הנטייה שלנו לזלזל בכדורגל היווני המתוכנת שהנחיל אוטו רהאגל הגרמני ביוון בתשע השנים האחרונות, אין ספק שהאי השכן חווה הישגים מדהימים בעשור האחרון, כשהשיא היה בזכייה המופלאה ביורו 2004. ביורו 2008 העניינים כבר חרקו כאשר היוונים אמנם העפילו לטורניר אך הודחו בבושת הפנים לאחר שהפסידו את כל שלושה המשחקים תוך כדי שכבשו רק שער אחד.

היוונים העפילו כזכור מה"בית הישראלי" למונדיאל האחרון בדרום אפריקה, שם הם ניצחו בבית ב' את ניגריה אבל הפסידו לדרום קוריאה וארגנטינה והודחו.

בתום המונדיאל הודיעו אוטו רהאגל וההתאחדות היוונית על פרידה. פרננדו סאנטוס הפורטוגלי תפס את מקומו והכריז כי הגיע העת לשינויים והצערת הנבחרת, כך שכיום רוב שחקני הסגל הם צעירים שמשחקים ביוון. השחקן הצעיר והמבטיח ביותר הוא סוטיריס ניניס בן העשרים, מפנאתינייקוס, שכבר שותף במונדיאל האחרון.

בין הלגיונרים הבולטים עדיין נמצאים החלוץ גיורגיוס סמאראס, שמשתף פעולה עם בירם כיאל בסלטיק, החלוץ טאופניס גקאס מפרנקפורט והקשר אלכסנדורס ציוליס מסאנטנדר.