למרות ההרחקה. קנדה

הפועל תל אביב, עם חוסר החיבה, היא קבוצה חזקה מאוד, בנויה נכון ושיחקה כדורגל נהדר. גוטמן ואבוקסיס עשו עבודה טובה מאד ורואים את טביעת האצבע שלהם בהתנהלות והסדר במשחק.

אבל מכיוון שמדובר בהפועל תל אביב, אז הנה יש גם סיבה להגיד כמה דברים רעים, וגם בצדק. בחיי. האם גוטמן הוא ווינר או לוזר? שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית. אם תשאלו אותי � הוא לוזר. למה?  כי מאמן, שמזמר עם הקהל שלו שהקבוצה שלו היא השנואה מכולן, זה אומר עליו שהוא שואב כוח משנאה. מי ששואב כוח משנאה הוא לוזר. כמה פשוט ככה נכון.

מה רע בגאווה עצמית? מה חסר לך ביום כזה לשיר על הערכה עצמית? מבחינתו זה להוכיח שחרף השנאה של כולם הם מצליחים, במקום להגדיל ולפאר את המסורת של המועדון שלו הוא בוחר לשמוח ולשיר על שנאה של אחרים.

הנה למה גוטמן לא יכול לעולם להיות שוב מאמן בית"ר ירושלים. ולא בגלל שהוא מאמן רע, אלא משום שהוא נוגד את כל מה שבית"ר שלנו מסמלת:  אהבה, גאווה, נשמה וכבוד. את אלה הוא לא יכול כנראה להעריך ולהבין וזאת הסיבה שלא התחברנו אליו כשהוא היה המאמן שלנו לפני עשר שנים.  

ולהבדיל

אם לגבי הגביע אין לי ולאיש מאיתנו בעיה כי הגיע להפועל. הרי שנושא האליפות הוא יותר מורכב, ושיטת הקיזוז איך לומר, קצת גורמת אי נוחות. נו, שיהיה מברוק.